פסק דין בתיק ת"א 1551-07

מאחר שהנתבעת כפרה בהיות התאונה תאונת דרכים, פוצל הדיון לשניים, ובשלב הראשון ניתן בתאריך 17.9.08 פסק דין חלקי בשאלת החבות, בו נקבע שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שנפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד.

בשלב השני של הדיון, הוא השלב הנוכחי, תידון סוגיית גובה הנזק.

ב.         עובדות רלבנטיות

התובע יליד 7.6.66, נשוי ואב ל-5 ילדים, נפגע בתאריך 26.10.06 בתאונת "פגע וברח" לאחר שעגלה הרתומה לסוס בה נהג, ביחד עם חברו, ברחוב הרצל בתל-אביב, התהפכה עקב פגיעת רכב לא מזוהה. התובע פונה ממקום התאונה לבית החולים "איכילוב" כשהוא במצב קשה, ואובחן כסובל מפגיעה רב מערכתית עם חבלת ראש, דימום תוך מוחי ופגיעות נוספות.

בהתאם להחלטתי מיום 18.2.09, מונו מומחים רפואיים להערכת נכותו הרפואית של התובע בתחומי הנוירולוגיה, אורטופדיה, פסיכיאטריה, רפואת עיניים ואא"ג.

לאחר שהוגשו לבית המשפט חוות הדעת הרפואיות ותחשיבי הנזק של הצדדים, נקבע התיק לשמיעת ראיות לעניין הנזק לתאריך 11.7.11.

ג.          הפלוגתאות בין הצדדים

בין הצדדים נתגלעה פלוגתא אחת והיא:

-          מהו גובה הפיצוי הכספי שבו על הנתבעת לשאת, על-פי ראשי הנזק השונים שנטענו על-ידי התובע?

ד.         מהו שיעור הנזק?

1.         מהו שיעור נכותו הרפואית של התובע?

בתחום הנוירולוגי

התובע נבדק ביום 18.5.09 על-ידי הנוירולוג ד"ר אברהם רפופורט, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט וערך חוות דעת רפואית (תה/1) ביום 24.5.09, בה נקבע, בין היתר, כדלקמן:

" הפגיעה הרקמתית המוחית נותרה בצורה בלתי הפיכה, כפי שבא לידי ביטוי בבדיקה C.T מוח. מההיבט הקליני נוירולוגי, נגרמה לו פגיעה קוגניטיבית עם ירידה של 20% ובנוסף סובל מכאבי ראש פוסט טראומטיים".

בסיכום חוות הדעת קבע ד"ר רפופורט:

" מעריך נכותו הנוירולוגית לפי קובץ התקנות של המל"ל בשיעור של 30% נכות צמיתה לפי 29 (6) III סעיף מותאם, מאחר ואין סעיף אחר בקובץ התקנות המשקף את הירידה הקוגנטיבית וכאבי הראש הפוסט טראומטיים".

בחקירתו בבית המשפט העיד ד"ר רפופורט שהליקוי העיקרי ממנו סובל התובע הינו ליקוי קוגניטיבי מנטאלי, כשלעדותו: " היתה פה פגיעה מוחית קשה מאוד דו-צדדית..." (עמ' 68 שורות 29-28).